1עלה בכבש של המזבח ופנה ימינה לסובב ושם היה מהלך לכיוון מזרח, וכך בא לו תחילה לקרן דרומית מזרחית ונותן עליה באצבעו מדם החטאת עליה, אחר כך לקרן מזרחית צפונית ונותן שם מתנה שניה, וכן צפונית מערבית, מערבית דרומית, ומשם ירד מן המזבח. שירי הדם שבמזרק היה שופך על יסוד דרומית שמדרום למזבח. ונאכלין חלקי הבשר של החטאת לפנים מן הקלעים בתוך העזרה, לזכרי כהונה בלבד, ונאכלים בכל מאכל כלומר, יכול להתקינם לאכילה בכל דרך שרוצה, ליום ולילה עד חצות הלילה.2א גמרא ומבררים: היכי עביד כיצד הוא עושה בהזאת דם החטאת בקרנות? ר' יוחנן ור' אלעזר נחלקו בכך, חד אחד מהם אמר: נותן אמה אילך ואמה אילך, יכול להזות את הדם במרחק של אמה לכל צד, וחד ואחד מהם אמר: מחטא מזה ויורד כנגד חודו של קרן.3ואומרים: אליבא לפי שיטתו של ר' אלעזר בר' שמעון שאמר: היא, הזאת החטאת עצמה אינה נעשית אלא בגופה של קרן כלומר, באותו מבנה בן אמה על אמה המצוי בראש כל אחת מן הקרנות, דכולי עלמא לא פליגי הכל אינם חלוקים שאין צורך שיזה דווקא על חודה של קרן, שהרי בכל אופן הוא מקיים את הציווי "ונתן על קרנות מזבח העולה" ויקרא ד, כה. כי פליגי כאשר חלוקים הם הרי זה אליבא לפי שיטתו של רבי, שהבין כי הקרן המוזכרת בתורה משמעה — זוית המזבח בחציו העליון, מר סבר חכם זה סבור: אמה אילך ואמה אילך הזאה כנגד קרן הוא נחשב, ומר סבר וחכם זה סבור: הזאה כנגד חודה — אין כן, היא נחשבת הזאה על הקרן, טפי יותר מכאן — לא.4על דעת הסבור שניתן לתת אמה הילך ואמה הילך, מיתיבי מקשים מברייתא: חטאת הציבור והיחיד כיצד מתן דמן? היה עולה לכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית, וטובל באצבעו הימנית, ואיזו היא — אצבע המיומנת שבימין כלומר, זו שאדם משתמש בה יותר מן האחרות, והיא הסמוכה לאגודל, מן הדם שבמזרק, וחומר אוסף בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה, ומחטא מזה ויורד כנגד חודה של קרן עד שמכלה כל הדם שבאצבע, וכן היה עושה בכל קרן וקרן. הרי שצריך שיזה על חודה של קרן!5ומשיבים: הכי קאמר כך אמר: מצוה לכתחילה בחודה, אבל אי עבד אם עשה אמה אילך ואמה אילך לית לן אין לנו לפקפק בה, אלא גם בזה מתקיימת המצוה.6הזכרנו שיש מחלוקת תנאים בדבר, ושואלים: מאי מהי שיטתו של רבי, ומאי ומהי שיטתו של ר' אלעזר בר' שמעון? דתניא ששנויה ברייתא: דמים העליונים שמצוה לתיתם בחצי המזבח העליון, כגון דם החטאת — ניתנין מחוט הסיקרא פס של צבע אדום שהיה באמצעו של המזבח ולמעלה, דמים התחתונים ניתנין מחוט הסיקרא ולמטן, אלו דברי רבי.7ר' אלעזר בר' שמעון אומר: במה דברים אמורין — בעולת העוף, שיכול לעשות אותה בכל מקום למעלה מחוט הסיקרא, אבל בחטאת בהמה — היא עצמה אין נעשית מצותה אלא על גופה של קרן, כפי שהוזכר בתורה "על קרנות מזבח העולה" ויקרא ד, כה.8אמר ר' אבהו: מאי טעמא מה הטעם של רבי, שדמים עליונים ניתנים מחוט הסיקרא ולמעלה? דכתיב שנאמר לגבי המזבח: "וההראל המזבח ארבע אמות, ומהאראיל ולמעלה הקרנות ארבע" יחזקאל מג, טו, ותוהים: וכי גובה הקרנות ארבע אמות הוא דהויא הן? אמר רב אדא בר אהבה: הכוונה היא — ומקום קרנות ארבע שזהו שטחן הכולל של קרנות המזבח, ארבע על ארבע אמות. ותוהים: וכי מקום קרנות ארבע הויא הוא? והרי אם שטחה של כל קרן הוא אמה על אמה, נמצא ששטחן הכולל הוא שתי אמות מרובעות! אלא אימא אמור כך: רשות קרנות ארבע כלומר, שבתוך ארבע אמות מן הקרן ולמטה הריהו נחשב בגדר הקרן, ובכל תחום זה ניתן להזות מדם החטאת.9תנן התם שנינו במשנה שם במסכת מדות: חוט של סיקרא חוגרו את המזבח באמצע, להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. ושואלים: מנא הני מילי מנין הדברים הללו? אמר רב אחא בר רב קטינא, שנאמר: "והיתה הרשת עד חצי המזבח" שמות כז, ה, הרי שהתורה נתנה מחיצה במזבח, ולשם מה נעשה הדבר — להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. ורשת זו היתה רק במזבח שבמשכן, אבל במקדש עשו חוט של סיקרא כסימן.10ב שנינו במשנה: שירי הדם של חטאת חיצונה היה שופך על יסוד דרומי. תנו רבנן שנו חכמים: "ואת כל דמה ישפוך אל יסוד המזבח" ויקרא ד, לד — זה יסוד דרומי. אתה אומר: זה יסוד דרומי, או אינו אלא יסוד מערבי,11וילמד סתום מן המפורש, שהרי נאמר בחטאות הפנימיות ששופך את דמן על היסוד המערבי, שהוא בפתח אוהל מועד ראה לעיל זבחים נא,א! אמרת בתשובה לכך: ילמד ירידתו מן הכבש לאחר ההזאה על מזבח החיצון ליציאתו מן ההיכל במתן דמים פנימיים, מה ביציאתו מן ההיכל שופך את השיריים בסמוך לו, והוא יסוד מערבי, אף ירידתו מן הכבש שופך בסמוך לו, והיסוד הסמוך לירידתו מן הכבש הוא יסוד דרומי.12ועוד בענין זה תניא שנויה ברייתא, ר' ישמעאל אומר: זה וזה, הן שיירי הדמים הפנימיים והן שיירי הדמים החיצוניים, שופך ליסוד מערבי. ר' שמעון בן יוחאי אומר: זה וזה ליסוד דרומי.13ושואלים: בשלמא למאן דאמר נניח לדעת מי שאומר יסוד מערבי — קסבר סבור הוא: ילמד סתום מן המפורש, וכיון שמפורש ששיירי חטאות הפנימיות ניתנים ביסוד מערבי, אף חטאות החיצוניות ביסוד מערבי.14אלא למאן דאמר לדעת מי שאומר כי גם שיירי הדמים הפנימיים ניתנים על יסוד דרומי, מאי טעמא מה טעם הדבר? אמר רב אסי, קסבר האי תנא סבור תנא זה: כוליה כל המזבח בצפון העזרה קאי עומד, כך שקצהו הדרומי נמצא בדיוק מול מרכז פתח ההיכל, ולכן יסוד דרומי הוא הסמוך ביותר לפתח ההיכל, ומתקיים בו "פתח אוהל מועד". לישנא אחרינא לשון אחרת על אותו ענין, באותה משמעות: כוליה כל הפתח בדרום קאי עומד, וכשיוצא ממנו נותן את הדם בסמוך ליסוד דרומי.15תנא דבי שנה החכם מבית מדרשו של ר' ישמעאל, בשם ר' שמעון בן יוחי, שהיו אומרים בשמו: זה וזה יסוד מערבי, כשיטת ר' ישמעאל. וסימניך כדי לזכור את השיטה: משכו גברי לגברא אנשים לאיש שתלמידי ר' ישמעאל שהם רבים, משכו את שיטת ר' שמעון לומר כדברי רבם.16א משנה העולה קדשי קדשים היא, וכך דרך עבודתה: שחיטתה בצפון, וקיבול דמה בכלי שרת בצפון, ודמה טעון שתי מתנות נתינות שהן ארבע בשתי זויות המזבח, בקרן מזרחית צפונית ובקרן מערבית דרומית, כך שהדם ניתן על ארבעה צדדיו, כאשר יבואר בגמרא. ולענין הקרבתה על המזבח, הריהי טעונה צריכה תחילה הפשט של העור וניתוח הבשר לחלקים, וכולה נשרפת כליל לאשים על אש המזבח חוץ מן העור, הניתן לכהנים.17ב גמרא ומעירים: עולה מאי טעמא תני ליה מה הטעם שונה בה שהיא קדשי קדשים, ולא אמר כן בחטאת במשנה הקודמת לעיל זבחים נב,ב? משום שלא כתיב נאמר בה בתורה "קדשי קדשים היא" כמו שכתוב בחטאת.18שנינו במשנה: ודמה טעון שתי מתנות שהן ארבע. ושואלים: היכי עביד כיצד הוא עושה בדיוק? אמר רב: כגון בקרן מזרחית צפונית נותן מתנה אחת בצד מזרח של זוית המזבח וחוזר ונותן מתנה בצד צפון של אותה זוית, וכן בזוית שמולה באלכסון, בקרן מערבית דרומית. ושמואל אמר: מתנה אחת כמין צורת אות גמא זוית נותן שזורק את הדם על חוד המזבח, והוא מתפשט בזוית לשני הצדדים.19ומעירים: ומחלוקת זו כתנאי כמחלוקת תנאים היא ששנינו: יכול יזרקנו את דם העולה זריקה אחת? תלמוד לומר: "וזרקו את הדם על המזבח סביב" ויקרא א, ה. אי אם סביב, יכול יקיפנו כחוט? תלמוד לומר: "וזרקו" ובזריקה אינו יכול לעשות חוט של דם סביב, הא הרי כיצד? נותן כמין גמא, שתי מתנות שהן ארבע. והוא כדברי שמואל.20ר' ישמעאל אומר: נאמר כאן בעולה: "סביב", שצריך לתת על ארבעה צידי המזבח, ונאמר להלן בחטאת: "סביב" ויקרא ח, טו, מה להלן בחטאת, מדובר בפיסוק וארבע מתנות שצריך לתת את הדם על כל אחת מארבע הקרנות — אף כאן בעולה פיסוק וארבע מתנות.21ויש לשאול: אי מה להלן בחטאת ארבע מתנות על ארבע קרנות על כל אחת מהן, אף כאן בעולה יצטרך לתת ארבע מתנות על ארבע קרנות! על כך אמרת אומר אתה בתשובה: עולה טעונה מתן דמים דווקא במקום שיש בו יסוד, וקרן מזרחית דרומית של המזבח לא היה לה יסוד, ולפיכך מתחיל בקרן המזרחית צפונית, וזורק שם את הדם תחילה בצידה המזרחי של הקרן, ואחר בצידה הצפוני.22ושואלים: מאי טעמא מה הטעם שלא היה יסוד לקרן דרומית מזרחית? אמר ר' אלעזר: לפי שלא היתה בחלקו של טורף, כלומר, לא היתה בחלקו של שבט בנימין, שנתנבא עליו יעקב "בנימין זאב יטרף" בראשית מט, כז, שבחלקו יימצא המזבח, אלא בחלקו של יהודה, וכפי שאמר רב שמואל בר רב יצחק: מזבח אוכל נכנס בחלקו של יהודה אמה אחת, והיא האמה שבה היתה קרן מזרחית דרומית של המזבח.23ואותה אמה היא זו שאמר ר' לוי בר חמא אמר ר' חמא בר' חנינא: רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לנוטלה, שגם היא תהיה בחלקו, שנאמר בברכת משה לבנימין:
